יום חמישי , אוגוסט 22 2019
Home / כללי / בואו נדבר על זה: “ספיידרמן: רחוק מהבית”
ספיידרמן: רחוק מהבית

בואו נדבר על זה: “ספיידרמן: רחוק מהבית”

הערת פתיחה: בניגוד לדעת רוב המבקרים הישראלים, פופ טארטס אהב מאוד את הסרט וממליץ בחום לחובבי מארוול וספיידרמן לצפות בו, במהרה.  

 

 חודש יולי הגיע, ואיתו גם סוף סוף ההמשך המארוולי ל"סוף המשחק".

 

נכון, זה אינו סרט הנוקמים, אלא "רק" סרט ספיידרמן, אבל זו הפעם הראשונה שהצופים מקבלים הצצה אל העולם שאחרי "סוף המשחק".

 

והעולם הוא, ובכן, עצוב מעט יותר מבעבר.

 

מתאבלים על הגיבורים שהלכו מאיתנו.

 

וגם- כמובן- כל אחד ממשיך בחייו שלו.

 

אלא שלפיטר פארקר קצת קשה יותר להמשיך הלאה.

 

מצד אחד, מתוכנן טיול כיתה לאירופה, זמן לנקות את הראש ולהשאיר מאחור את חליפת ספיידרמן.

 

מצד שני, הוא לא יכול לשכוח את טוני סטארק, המנטור והחבר, שהקריב עצמו למען כולנו.

 

ועכשיו הוא נלחץ משאלות כגון "האם אתה כעת ראש הנוקמים", "האם אתה הטוני סטארק הבא".

 

הוא עדיין ילד , שעדיין לומד בתיכון וכעת מאוהב ב-MJ.

 

לכן הטיול לאירופה מגיע עבורו בול בזמן.

 

יש רק בעיה אחת- ניק פיורי רודף אחריו, כי נדמה שהוא גיבור העל היחיד שזמין כעת להתמודד עם איום חדש ומוזר.

 

איום היקומים המקבילים, העולמות הרבים , או באנגלית מולטי-ורס.

 

התוצאה היא סרט כיפי בצורה יוצאת דופן, אפילו ביחס להצלחות גדולות בעבר של מארוול.

 

הפעם הנבל "משחק לספיידרמן בקופסא", פשוטו כמשמעו, והתוצאה מרהיבה ויזואלית, ומעניקה לפיטר פארקר זמן נוסף להציג לנו עד כמה מורכב להיות נער מתבגר, שכבר הציל פעם אחת את העולם ועכשיו רק רוצה קצת שקט ורומנטיקה.

 

כמו בסרט הקודם, המעטפת סביב פיטר/ספיידר בידורית באופיה, בכל הנוגע כמובן לחבריו לתיכון והמורים.

 

זה קצת פחות אמין, כי פופ טארטס מכיר מעט מאוד אנשים, שזוכרים את שנות התיכון כמלאות בחברים מגניבים, טיולים לאירופה ומורים קלולסים אך גם טובי לב.

 

אבל זה לא באמת משנה, כי השחקנים הצעירים, לא כולל טום הולנד שאליו נתייחס בהמשך, כל כך טובים בעבודתם, עד שפשוט תענוג לצפות גם בקטעים שנראים כהומאז' לסרטי הרפתקאות בתיכון מהאייטיז.

 

הקפיצות ברחבי אירופה, חלקן מתוכננות מראש כטיול של כיתת המדעים ואחרות באדיבות התערבותו מאחורי הקלעים של ניק פיורי מספקות לסרט עוד ממד כיפי מפתיע: נופי אירופה המרהיבים.

 

בוונציה אנחנו שטים עם פארקר וחבריו וחווים יחד איתם הצפות וסכנות, בפראג זהו פסטיבל האור הגדול, שדווקא מוצא את רוב חבריו של פיטר לכיתה "תקועים" באופרה, ולא נרחיב על כך יותר מדי מחשש לקלקולונים.

 

טום הולנד שוב נראה כאילו נולד לתפקיד ספיידרמן.

 

כל המניירות, שמעצבנות אצל שחקנים אחרים, אמינות מאוד אצלו: המבוכה, הפלבול בעיניים, המשפטים המקוטעים- הכל משרת את המטרה, להציג לנו את פיטר פארקר כמתבגר מתלבט. ואת ספיידרמן כגיבור על, שהעולם אינו יודע כלל שהוא מתבגר מתלבט.

 

ג'ייק ג'ילנהול נהנה כאן בטירוף בתפקידו כקוונטין בק, המכונה גם "מיסטריו". הוא נושא נאומים חוצבי להבות , מספק לפיטר תמיכה רגשית כשצריך וגם נותן עבודה באקשן ובמלחמת המוחות המתפתחת בחלקו המרכזי של הסרט.

 

סמואל אל ג'קסון אינו מראה סימני עייפות כניק פיורי, ולצידו קובי סמולדרס בתפקיד מריה היל, שמקבלת כאן יותר זמן מסך מכרגיל.

 

הכל מתחבר לכדי יצירה מארוולית כיפית בטירוף, שמספקת לנו אקשן, מתח, הנאה והמון המון צחוקים.

 

גם המסורת של סצינות פוסט-הכותרות חוזרת, אחרי היעדרן ב"הנוקמים: סוף המשחק".

 

והפעם מדובר בסצינות חשובות במיוחד!

 

הראשונה חשובה לעתידו של ספיידרמן, השנייה, בתום כל הכתוביות כולן, מספקת רמזים מעורפלים אך מסקרנים מאוד לגבי השלב הבא של היקום הקולנועי של מארוול.

 

סביר להניח שבסוף השבוע הבא, עם פתיחת "קומיק קון" בסן דייגו, נקבל חדשות מעודכנות לגבי סרטי מארוול הבאים, כולל הכרזות מפתיעות כמיטב המסורת.

 

בינתיים, אל תקשיבו למבקרים בישראל, הקשיבו- כרגיל- לפופ טארטס, ולכו לראות את "ספיידרמן: רחוק מהבית".

 

 

Check Also

חדשות טלוויזיה: בוטלו אחרי שתי עונות

   רשת סי בי אס ביטלה בסוף השבוע את סדרת הדרמה והמתח "אינסטינקט".   בתחילת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.