יום שבת , אוגוסט 17 2019
Home / טלויזיה / בואו נדבר על זה: מה השתבש ב”מלכוד 22″ ?
מלכוד 22, באדיבות יס

בואו נדבר על זה: מה השתבש ב”מלכוד 22″ ?

   בשלב הזה כולם כבר קראו את הביקורות המאוכזבות מ"מלכוד 22", המיני סדרה החדשה של הולו , שמביאה עיבוד מחודש לקלאסיקה הספרותית מאת ג'וזף הלר.

 

במקום הזה מגיע בדרך כלל המשפט של פופ טארטס, שמפציר בקוראים להתעלם מהביקורות ולתת צ'אנס ליצירה שאיכזבה את המבקרים המקצועיים.

 

אלא שהפעם, שומו שמיים, פופ טארטס מסכים עם כל מילה.

 

משהו השתבש ב"מלכוד 22", משהו שקשה לנסח במילים.

 

אבל פופ טארטס ינסה.

 

לפני כן הערה- אף אחד לא יסבול במהלך הצפייה ב"מלכוד 22", אלה עדיין שישה פרקים מושקעים ודי מעניינים.

 

אבל לא מדובר פה ב"טלוויזיית פרימיום", וסביר להניח שכשמתחרי הסטרימינג של הולו- נטפליקס אמזון וכו- צפו בתוצאה הסופית, הם בוודאי נשמו לרווחה ואמרו לעצמם: "וואו, מזל שלא שפכנו עשרות מיליונים על הדבר הזה".

 

הבעיה העיקרית של "מלכוד 22" היא העדר הברק, העדר הניצוץ.

 

נכון, ג'ורג' קלוני חוזר לטלוויזיה, ועוד בתפקיד גנרל מטורלל וחובב תסתחי"ם, והשחקן שמגלם את הדמות הראשית יוסריאן מיוסר ומצחיק במידה.

 

נכון, יש סביבו חבורת שחקנים צעירים די מעניינים, והשחזור התקופתי של מלחמת העולם השנייה, כולל קרבות האוויר, פשוט עוצר נשימה לפרקים.

 

אבל מעל הכל לא מתנוססת אווירת החד-פעמיות, התחושה שאנו צופים במשהו יוצא דופן.

 

למרבה הצער, ולמרות הידיעה שמדובר בסדרה יקרה מאוד להפקה, אי אפשר שלא לקבוע כאן ש"חסר גרוש ללירה".

 

או אם תרצו, "השלם אינו גדול מסך חלקיו".

 

קלוני בסדר, כריסטופר אבוט המגלם את יוסריאן בסדר גמור, הכל בסדר, אבל זה בגדר ה"בסדר" או "טוב מאוד", אין פה "מצוין".

 

כבר אמרנו שקשה להגדיר במילים, נכון?

 

אולי הבעיה הגדולה ביותר היא בעריכת והידוק התסריט.

 

כל פרק לא נמשך אפילו חמישים דקות, אבל התחושה המצטברת היא שאנו צופים ביצירה איטית מדי.

 

ניתן היה לביים את הפרקים בתנופה גדולה יותר, לתת לצופה את תחושת האבסורד, שאמורה לעלות מהיצירה הזאת, על עליבותה של המלחמה ועל הדרכים שבהן גם חיילים פשוטים יכולים למרוד במפקדיהם.

 

אבל האבסורדיות אינה מצחיקה.

 

גם הבדיחה הפשוטה ביותר במקור הספרותי, על החייל ששמו הפרטי מייג'ור ולכן מפקדיו ממהרים למנותו לקצין בכיר, מטופלת כאן בשלומיאליות ולא באמת מצליחה לגרור צחוקים.

 

אמרנו שהליהוקים בסדר גמור, אבל במקרה של קייל צ'נדלר יש כאן פאול גדול.

 

השחקן, המוכר כשחקן דרמות רגשניות בעיקר, ולפרקים גם בסרטי וסדרות מתח, לא מצליח להעביר לנו בצורה משכנעת את הטירוף של קולונל קאת'קארט.

 

דווקא כאן קלוני יכול היה לשכנע הרבה יותר, והוא אכן אמור היה במקור לגלם את התפקיד הזה.

 

אבל בסופו של דבר העדיף לזוז לתפקיד הגנרל שלא הצריך ממנו יותר מדי זמן מסך, ואיפשר לו להתרכז במאחורי הקלעים.

 

התחושה היא שמישהו כאן עירבב את המרק, אבל לא הצליח לייצר ג'מבלאייה של ה"סופ נאצי", אלא מקסימום מנה חמה משודרגת.

 

כשצריך לצחוק, הצופה ימצא עצמו אולי מגחך קלות, במקרה הטוב אפילו מחייך חיוך רחב.

 

כשצריך להתרגש, הצופה מגיב באי אמון ומשיכת כתפיים.

 

וכשצריך להצדיע לאבסורדיות של המלחמה ולקלות שבה אפשר "לכבוש" את בולוניה- זה נראה פשוט יותר מדי לא אמין.

 

ושוב- התוצאה על המסך מבחינה ויזואלית מרשימה.

 

אבל ראינו מרשימות ממנה.

 

בעוד כמה חודשים כולנו נשכח מ"מלכוד 22", המיני סדרה של 2019, והיא תצלול לתהום הנשייה של הסדרות שהבטיחו המון ולא קיימו.

 

וזו הבעיה הגדולה ביותר שלה.

 

ואם הביקורת הזאת אינה קוהרנטית ומנומקת מספיק- פופ טארטס משוכנע , שכשתצפו ב"מלכוד 22"- וכאמור אפשר לצפות וליהנות במידה- תבינו יותר את כוונותיו.

Check Also

אודיו: שיחה עם הבוס של “סיפורה של שפחה”

הבוקר עולה בארץ, בהוט, פרק סיום העונה השלישית של סדרת הדרמה "סיפורה של שפחה". הנה …

2 comments

  1. לא כל סדרה צריכה להיות יצירת מופת, לדעתי כמי שגם קרא את הספר הסדרה מוצלחת ביותר ומעבירה את אבסורד המלחמה כראוי

  2. ראיתי את כל הפרקים ברצף. סדרת מופת. יכול להיות שזה שלא קראתי מעולם את הספר- זה מה שעשה את ההבדל. נהניתי מכל רגע. משחק מעולה, הפקה משובחת ועלילה נהדרת שכוללת כמה רגעים מאוד מפתיעים.
    ממליץ לכולם לראות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.