יום שישי , אוקטובר 18 2019
Home / כללי / יופי שאין לו תכלית
יופי שאין לו תכלית

יופי שאין לו תכלית

"לכתוב אמת פירושו ליצור אשליה מלאה של אמת, בהתאם להיגיון של הפעולות, ולא באמצעות תיאור עיוור המשועבד לבליל השתלשלותן… הסופרים הריאליסטים המצוינים צריכים לקרוא לעצמם דווקא מתעתעים." גי דה מופסן

 

מבחר מיוחד מבין 300 יצירות של אמן הסיפור הקצר

יופי שאין לו תכלית מאת גי דה מופסן

חדש בהוצאת פן וידיעות ספרים

תרגמה מצרפתית: רמה אילון

"אני לא פוחדת מכלום, אתה יכול לעשות בי כרצונך. אתה יכול להרוג אותי אם בזה חשקה נפשך. אחד מילדיך אינו שלך… זו היתה הנקמה היחידה שיכולתי להתנקם בך על העריצות הזכרית המזוויעה שלך, על המלטות הפרך שגזרת עלי. מי היה המאהב שלי? לעולם לא תדע!"

ביקורת על החברה הגבוהה, המוזרות המדאיגה של האמהות, הספק שמעוררת האבהות, הקושי של שני המינים לחיות זה לצד זה ונושאים נוספים מעסיקים את גי דה מופסן בסיפורים המופיעים בקובץ זה. הסופר הצרפתי הנודע נחשב לאבי הסיפור הקצר המודרני – ויצירתו הפורה השפיעה על סופרים רבים כמו סומרסט מוהם, או. הנרי, אנטון צ'כוב, הנרי ג'יימס וארנסט המינגוויי. "יופי שאין לו תכלית" מציג את מגוון יצירתו באמצעות 17 סיפורים השונים זה מזה בנושא ובטון, ונעים בין טרגדיה וסאטירה לקומדיה ופארסה.

בסגנון ישיר וצלול, הוא מספק ריאליזם נוקשה ואירוניה ספקנית. מופסן מיטיב לתאר את הרמאות, הצביעות וההבל בכל הרמות החברתיות. בכנות גדולה הוא משרטט את עולמן של הזונות, ואינו נמנע מלחשוף את אכזריותה של המלחמה. בשל התכונות הללו זכו סיפוריו לעיבוד טלוויזיוני והשפיעו על יוצרי סרטים, אופרה ואפילו מוזיקת רוק. יצירתו שורדת את מבחן הזמן ותרגומה הבהיר והקולח של רמה אילון מנגיש את הטקסט לקורא העברי בן זמננו – ועבור חלק מהיצירות זהו תרגום ראשון לעברית.

גי דה מופסן נולד ב-1850 בנורמנדי, למשפחה בורגנית שרכשה לעצמה תואר אצולה. אמו הייתה אישה משכילה וחברת ילדות של פלובר, שברבות הימים היה לאביו הרוחני של מופסן. את השכלתו הראשונית רכש בנורמנדי ואחר כך נסע ללמוד משפטים בפריז, אך נאלץ להפסיק באמצע בגלל המלחמה ב-1870. לאחר המלחמה קיבל משרה פקידותית במשרד הצי הימי. בתקופת שהותו בפריז כתב 300 סיפורים ושישה רומנים שהביאו לו תהילה עוד בחייו. במקביל כתב מאמרים עבור עיתונים כמו "פיגרו" ו-"לאקול דה פרי".

מופסן הנהנתן, הביסקסואל וחובב בתי הזונות, נדבק בעגבת בהיותו בן 23 בלבד. המחלה פגעה בנפשו ובגופו ולבסוף מת ממנה בהיותו בן 43 בלבד.

"מופסן היה אדם חופשי בדעותיו ודבר לא חמק מעטו המושחז. באתנחתא בין שני מצמוצי עיניים של גיבוריו, הוא נועץ את ציפורניו בשיטתיות בפגעי הממון, השלטון, השחיתות, הציניות והיעדר המצפון." רוזלין דרי, נספחת לנושא הספר והיצירה הכתובה בשגרירות צרפת בישראל.

311 עמ' | 98 ש"ח

Check Also

החלון והמדרגות

    בדיאלוג ספרותי מבריק פונה חורש לאוסטר כאב ספרותי ומבקש לשאול שאלות על היצירה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.