יום ראשון , דצמבר 8 2019
Home / ספרים / בואו נדבר על זה: “בוגד” מאת יונתן דה שליט

בואו נדבר על זה: “בוגד” מאת יונתן דה שליט

בואו נדבר על זה:  “בוגד”  מאת יונתן דה שליט

 

הדימיון בורח לשלל מחוזות מיד כשהעיניים נחות על השורות התחתונות בחלק האחורי של כריכת הספר “בוגד”:

 

“יונתן דה שליט הוא שמו הבדוי של סופר שלא ניתן לחשוף את זהותו. בתום דיונים ממושכים קיבל הספר את אישור הצנזורה וועדת השרים למען היתר פרסומים.”

 

מאחורי המילים הללו מסתתרת העובדה הפשוטה:  הסופר היה בעבר בכיר במערכת הביטחונית.

 

אין דרך אחרת להסביר את הנכתב,  את ההחלטה שלא לאפשר את חשיפת זהותו.

 

בכיר מאוד.

 

והעובדה הזאת טוענת את עלילת “בוגד”  במשמעות מעבר למסופר ב-317  עמודי המותחן המשובח הזה.

 

“בוגד”  הוא מותחן ריגול הלוקח אותנו לתסריט בלהות  מבחינת המודיעין הישראלי-  הידיעה שבצמרת הממשל הישראלי נמצא בוגד כבר שנים ארוכות.  אדם שעבור בצע כסף מוכר את סודותיה הכמוסים ביותר של המדינה,  ומתוקף עמדתו בצמרת הממשל-  הוא בהחלט יודע סודות רבים.

 

כבר מהעמוד הראשון יתקשה הקורא,  באם הוא חובב מותחני ריגול,  להניח את הספר מידיו.  הגילוי על הימצאות הבוגד נמסר למודיעין הישראלי בצורה מקורית-  בסוג של וידוי מפי פקידה נוטה למות בשירות ה”שטאזי”,  שירות הביטחון המזרח גרמני,  שהיה כפוף בימי  המלחמה הקרה לק.ג.ב

 

היא מספרת לכומר שלה על הימצאות הבוגד, ועל אהבתה הנכזבת לסוכן שהפעיל את הבוגד. יש לה רק שם כינוי, אין לה פרטים אישיים מלאים, והיא אינה יודעת מה עלה בגורלו של אותו בוגד.

 

אבל מילותיה הספורות מספיקות כדי להתניע מרדף חובק עולם אחר הבוגד.

 

המשימה מוטלת על ראש המוסד בעבר והגימלאי בהווה אהרון . 

 

הוא מקבץ סביבו כמה אנשי אמונו,  ויחד הם מתחילים במשימה הסיזיפית- לאתר את זהות הבוגד.

 

כיאה לרומן שצריך להתקדם במהירות,  יש להם המון מזל בדרכם לאיתור הבוגד.  מזל?  או שמא מישהו מכוון אותם מלמעלה?

 

מנגד,  מפעיליו של הבוגד מזהים את עקבות המודיעין הישראלי ומבינים שייתכן ו”ביצת הזהב”  שלהם נחשפה. וכך הם נאלצים לנהל מרתון משלהם,  מקביל למרתון של אהרון ואנשיו, אך בעל כוונה מנוגדת- למנוע את חשיפת הבוגד. ואם לא ניתן למנוע את חשיפתו- אז לפחות למנוע את לכידתו.

 

העלילה נעה במהירות בין ישראל, רוסיה, ארצות הברית ושוויץ. היא גדושה בהסתעפויות  ובשמירה מתוחכמת על זהות הבוגד עד לשליש האחרון של הספר.

 

יש גם סיום די מפתיע, שמשאיר פתח לספר המשך, בתקווה שכזה אכן ייכתב.

וכמובן, שמירת זהות הסופר בסוד מעלה את ההשערה שאולי חלק, גם אם קטן,  מהעלילות המתוארות בספר,  מבוססות על אירועים אמיתיים…אוי ויי.

 

אם יש שתי עובדות שחרו לי כקורא ותיק ונלהב של מותחני ריגול, הרי הן הכינוי המטופש שבו מכונה הבוגד, “קוברה”,  שמזכיר סרט נשכח של סילבסטר סטאלון מהאייטיז,  והעובדה המוזרה שאהרון מקבל את המשימה לאתר את הבוגד מנשיא המדינה,  אדם שאומנם נחשף לדוחות המודיעין המסווגים ביותר מדי יום,  אבל אינו מחזיק בסמכויות ביצועיות של ממש.

 

למרות שתי ה”פאלטות”  האלה מדובר בספר מותח וכיפי במיוחד,  אות כבוד לספרות הריגול הישראלית המתפתחת.

 

ואם “יונתן דה שליט”  מעוניין להודות לפופ טארטס על המילים החמות,  הוא מוזמן לכתוב דואל.

Check Also

בואו נדבר על זה: “השומרים” WATCHMEN – פרק הבכורה

   לפני סקירת הפרק, שעלולה לכלול קלקולונים, הנה הערת אזהרה בטאבו חשובה במיוחד לכל מי …

One comment

  1. קצר מידי ובעיקר צפוי מידי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.